רוח חופשית

יום אחד האור פשוט נכבה. בלי התרעה, בלי סיבה ברורה. פשוט חושך.ניסיתי למצוא את המתג, להדליק מחדש, אבל שום דבר לא עבד.למדתי לחיות בחושך. להתרגל. ולחכות לאור שיחזור. כי הוא תמיד חוזר.

היה לילה שחשבתי שלא יגמר. שכבתי במיטה, בוהה בתקרה, והמחשבות לא הפסיקו.כל טעות, כל כישלון, כל מילה רעה - הכל התנגן בלופ אינסופי.בסוף הלילה ההוא הגיעה השחר. ולמדתי שגם הלילות הכי ארוכים נגמרים.

חשבתי שכולם שכחו. יום הולדת 30, ואף אחד לא אמר מילה. הלכתי הביתה עצוב, פתחתי את הדלת, ו..."הפתעה!" כל החברים שלי היו שם. עוגה ענקית, בלונים, מוזיקה. הם תכננו את זה חודשים.בכיתי מאושר. יש לי את החברים ...