סיפורי אופל

לא סיפרתי על זה לאף אחד. אף פעם. זה הסוד שנשאתי איתי מגיל שמונה, כבד כמו אבן על הלב, חשוך כמו הפינה בארון שבה הסתתרתי כשזה קרה. הייתי ילד רגיל. משפחה רגילה. בית רגיל בשכונה שקטה. הכל היה נורמלי עד הל...

יום אחד האור פשוט נכבה. בלי התרעה, בלי סיבה ברורה. פשוט חושך.ניסיתי למצוא את המתג, להדליק מחדש, אבל שום דבר לא עבד.למדתי לחיות בחושך. להתרגל. ולחכות לאור שיחזור. כי הוא תמיד חוזר.

היה לילה שחשבתי שלא יגמר. שכבתי במיטה, בוהה בתקרה, והמחשבות לא הפסיקו.כל טעות, כל כישלון, כל מילה רעה - הכל התנגן בלופ אינסופי.בסוף הלילה ההוא הגיעה השחר. ולמדתי שגם הלילות הכי ארוכים נגמרים.

יש מקומות בנפש שאף אחד לא מכיר. מעמקים שאני מסתיר מכולם.שם גרים הפחדים הכי גדולים שלי, הסודות הכי כהים, המחשבות שאני מתבייש בהן.אבל למדתי שגם בחושך הזה אני לא לבד. כולנו מסתירים משהו. כולנו בני אדם.

הרגשתי לבד גם כשהייתי מוקף באנשים. אף אחד לא הבין, אף אחד לא ראה.החושך הזה היה רק שלי. הנשאתי אותו לבד, בשקט, בלי שאף אחד ידע.אבל לאט לאט למדתי לבקש עזרה. לפתוח את הפה. ולגלות שאני לא לבד כמו שחשבתי.

יש בי צד שאני מפחד ממנו. צד כועס, צד אפל, צד שרוצה דברים שאני מתבייש בהם.שנים ניסיתי לדכא אותו, להתכחש לו. אבל הוא תמיד היה שם.עכשיו אני לומד לקבל אותו. הוא חלק ממני. ואי אפשר לאהוב את עצמך בלי לקבל א...