נשמה תועה

בשלוש בלילה המחשבות שלי הופכות לאויבים. ביום אני יכול להתמודד איתן, להסיח את הדעת...

המסיבה הייתה בעיצומה. מוזיקה רועשת, אנשים צוחקים, כוסות מצלצלות. מישהי מהעבודה חגגה יום הולדת שלושים, והמשרד כולו היה שם. אני עמדתי בפינה עם כוס יין שכבר התחממה ביד, מחייך כשמישהו מסתכל, מהנהן כשמישהו...

ישבתי על ספסל בפארק ובכיתי. לא בכי שקט, מנומס, אלא בכי אמיתי - מהסוג שגורם לאנשים להתרחק. לא היה אכפת לי. העולם שלי התמוטט באותו שבוע ולא היה לי כוח להעמיד פנים יותר. פיטרו אותי מהעבודה אחרי שלוש שני...

שנים נשאתי אשמה כבדה. על דברים שעשיתי, על אנשים שפגעתי, על הזדמנויות שפספסתי. כל לילה לפני השינה המוח היה מריץ את אותם סרטים - הרגעים המביישים, המילים הרעות, הבחירות הלא נכונות. כאילו הייתי בית משפט פ...

אני זוכרת את הרגע המדויק שבו הבנתי שסבתא לא תחזור. זה היה יום שלישי, אמצע שיעור מתמטיקה, והמורה רשמה משוואות על הלוח. הטלפון שלי רטט בתיק. התעלמתי. רטט שוב. ושוב. משהו בבטן אמר לי שזה לא סתם. יצאתי ל...

עשרים שנות נישואין. לא קל, לא פשוט, לא מושלם. אבל עדיין ביחד, עדיין מאוהבים, עדיין בוחרים אחד בשני כל יום. אנשים שואלים אותנו מה הסוד, וההמהמה תמיד מפתיעה אותם. כי הסוד הוא לא גדול ודרמטי - הוא קטן וי...