זה היה יום חורפי קר כשקיבלתי את השיחה. סבתא הלכה. עד היום אני זוכר את הריח של העוגיות שהיא אפתה, את החיבוקים החמים שלה, את הסיפורים שסיפרה לי לפני השינה.
היא הייתה האור שלי. תמיד ידעה מה להגיד, תמיד הייתה שם בשבילי. עכשיו הבית שלה ריק, והלב שלי שבור.
אני יודע שהיא רצתה שאהיה חזק, אבל לפעמים קשה. לפעמים אני פשוט צריך לבכות.