נכנסתי לחדר שלו אחרי שעזב. הכל עדיין במקום - הספרים על המדף, התמונות על הקיר, אפילו הכוס על השולחן.
אבל הוא כבר לא שם. הקירות שהכילו את הצחוק שלנו עכשיו שותקים.
ישבתי על המיטה שלו ובכיתי. לא על מה שהיה, אלא על מה שלא יהיה יותר.
טוען...

נכנסתי לחדר שלו אחרי שעזב. הכל עדיין במקום - הספרים על המדף, התמונות על הקיר, אפילו הכוס על השולחן.
אבל הוא כבר לא שם. הקירות שהכילו את הצחוק שלנו עכשיו שותקים.
ישבתי על המיטה שלו ובכיתי. לא על מה שהיה, אלא על מה שלא יהיה יותר.
כותב מהלב, אל הלב
יש להתחבר כדי להגיב
התחבר עכשיו