"חיימשלי התקשרו אליי עכשיו מהמכללה אמרו לי שלא התקבלתי לתואר" כתבתי לחבר שלי בדמעות ,תחושה של כאב על כמה נלחמתי אבל גם הקלה כי הפנמתי שכבר צריך להפסיק להלחם.
מ2004-2016- מיסודי ועד תיכון זאת הייתה תקופה מזעזעת חברתית, אבל היי סיימתי בגרות עם ממוצע 90 ,מזל שהייתי חנונית.
הייתי חברותית אבל לבד רוב הזמן ורוב החיים אהבתי את זה וגם שנאתי את זה. אתם יודעים מה אומרים עדיף חבר אחד אמיתי מאשר 1000 מזויפים ,זה לגמריי נכון.
מ2016-2019-הייתי בשירות צבאי משמעותי בבסיס סגור -כדיי לא להיות בסביבה הרעילה שהייתי בה בבית .
2019- השתחררתי מהצבא אחריי שירות משמעותי בתור תומכת לחימה בתפקיד מטורף .מגג העולם הגעתי לאזרחות ולא מצאתי את עצמי ונכנסתי לדיכאון קשה.
לא הצלחתי לתפקד בעבודות ,מעבודה לעבודה ,לא יוצאת מהמיטה.
נוסיף על כך שלא קיבלתי תמיכה מהבית, אמא שלי מכירה רק כאבים של
