זה התחיל כהימור טיפשי בין חברים. הבית הנטוש בקצה השכונה היה נושא לסיפורים כבר שנים - אנשים שנכנסו ויצאו מבוהלים, רעשים מוזרים בלילה, אורות שנדלקים ונכבים למרות שאין חשמל. רובנו צחקנו על זה. "בולשיט," אמרנו, "אין דברים כאלה." אז מישהו הציע שניכנס לבדוק. והייתי טיפש מספיק להסכים.
נכנסנו בחצות, שלושה חברים ואני. עם פנסים ובדיחות, מנסים להראות שאנחנו לא מפחדים. הבית ריחח עובש ולחות, הרצפה חרקה מתחת לרגליים, והקירות היו מכוסים בגרפיטי ישן.
