אני בן 16 ולפעמים מרגיש כמו בן 40.
אני הבכור בבית, ויש ציפייה שלא נאמרת בקול שאני אהיה הדוגמה, האחראי, זה שתמיד יודע מה לעשות. אמא סומכת עליי שאעזור עם האחים הקטנים, אבא מצפה שאצליח בלימודים, המורים מחכים שאוביל את הכיתה. וכל הציפיות האלה מצטברות לעול שלפעמים מרגיש בלתי נסבל.
