בגיל שלושים וחמש הייתי רואה חשבון בחברה גדולה. משכורת טובה, משרד יפה, כותרת מרשימה בכרטיס הביקור. על הנייר, הכל היה מושלם. אבל כל בוקר התעוררתי עם תחושת כבדות בבטן, וכל ערב חזרתי הביתה מרוקן. הייתי חי את החיים של מישהו אחר, ולא ידעתי איך לעצור.
ההחלטה הגיעה ברגע לא צפוי. ישבתי בישיבה משעממת, מסתכל מהחלון על עצים שמתנועעים ברוח, וחשבתי: אם אני אמשיך ככה עוד עשרים שנה, מה יישאר ממני?
