מצאתי את המכתב בטעות. שלושה חודשים אחרי שסבא נפטר, אמא ביקשה ממני לעזור לה למיין את הספרים שלו. הוא היה אספן - מאות ספרים ישנים, חלקם בשפות שאף אחד במשפחה לא קורא. ישבתי על הרצפה של הספרייה שלו, מעבירה ספר אחר ספר, כשפתאום נפל דף מקופל מתוך כריכה עתיקה.
זיהיתי מיד את כתב היד. סבא כתב באותיות קטנות, מסודרות, כמעט כמו דפוס. "לנכד/ה היקר/ה שלי," התחיל המכתב, "אם את/ה קורא/ת את זה, כנראה שאני כבר לא איתכם. סליחה שלא הספקתי להגיד הכל פנים אל פנים.
