סיפורי ריפוי

איבדתי את עצמי לאט לאט, בלי לשים לב. התחלתי לעשות דברים שאחרים רצו - ללמוד מה שההורים בחרו, לעבוד במקום שהזוגיות דרשה, להיות מה שהחברה ציפתה. שנה אחר שנה, שכבה אחר שכבה, עד שיום אחד הסתכלתי במראה ולא ...

נכנסתי לטיפול בגלל חרדות, אבל יצאתי עם הרבה יותר מזה. שנה וחצי של פגישות שבועיות, של לחפור בתוך עצמי, של לגלות דברים שלא ידעתי שקיימים. זה היה קשה, לפעמים כואב, אבל שווה כל רגע. הדבר הראשון שלמדתי הו...

לא זוכרת בדיוק מתי זה התחיל. הדיכאון לא בא עם אזהרה, הוא זחל אליי לאט לאט, כמו ערפל שמתעבה עד שפתאום אי אפשר לראות כלום. יום אחד התעוררתי והבנתי שאני כבר לא מרגישה כלום. לא שמחה, לא עצב, רק אפור אינסו...

גדלתי בבית שבו גברים לא בוכים. אבא שלי היה מהדור הישן, מהאנשים שחושבים שרגשות זה דבר שנשים עושות. "תהיה גבר," הוא אמר כל פעם שעיניי התלחלחו. "תתגבר לבד," הוא אמר כל פעם שהייתי צריך עזרה. הפנמתי את המס...

שנים נשאתי אשמה כבדה. על דברים שעשיתי, על אנשים שפגעתי, על הזדמנויות שפספסתי. כל לילה לפני השינה המוח היה מריץ את אותם סרטים - הרגעים המביישים, המילים הרעות, הבחירות הלא נכונות. כאילו הייתי בית משפט פ...