סיפורי עצבות

אני עייף. תמיד עייף. עייפות שאין לה סוף. זו לא עייפות רגילה שנעלמת אחרי שינה טובה. זו עייפות שגרה בעצמות, בשרירים, בנשמה. אפילו אחרי שמונה שעות שינה אני מתעורר מרוקן, כאילו העייפות היא חלק ממני ולא מש...

ליוויתי אותו לשדה התעופה. עשרים שנה של חברות, מגיל שש, כשהוא עבר לגור בבניין שלי והתחלנו לשחק ביחד בחצר. עכשיו הוא עולה על טיסה לניו זילנד, ואני נשאר פה, מנסה לא להתפרק באמצע טרמינל 3. הוא תמיד היה ה...

המסיבה הייתה בעיצומה. מוזיקה רועשת, אנשים צוחקים, כוסות מצלצלות. מישהי מהעבודה חגגה יום הולדת שלושים, והמשרד כולו היה שם. אני עמדתי בפינה עם כוס יין שכבר התחממה ביד, מחייך כשמישהו מסתכל, מהנהן כשמישהו...

מצאתי את התמונה בזמן שסידרתי את החדר לקראת המעבר לדירה חדשה. היא הייתה תקועה בין דפים של מחברת ישנה, שכוחה, מחכה. אני והיא, מחייכים למצלמה, ידיים שלובות, על רקע הכנרת. הטיול האחרון שלנו ביחד, שבוע לפנ...

מצאתי את המכתב בטעות. שלושה חודשים אחרי שסבא נפטר, אמא ביקשה ממני לעזור לה למיין את הספרים שלו. הוא היה אספן - מאות ספרים ישנים, חלקם בשפות שאף אחד במשפחה לא קורא. ישבתי על הרצפה של הספרייה שלו, מעביר...

אני זוכרת את הרגע המדויק שבו הבנתי שסבתא לא תחזור. זה היה יום שלישי, אמצע שיעור מתמטיקה, והמורה רשמה משוואות על הלוח. הטלפון שלי רטט בתיק. התעלמתי. רטט שוב. ושוב. משהו בבטן אמר לי שזה לא סתם. יצאתי ל...